אגרא דכלה
ויצר (בראשית לב ח). ג' במסורה. דין. ואידך בשופטים (ב טו) ככל אשר יצאו יד י"י וכו' וכאשר נשבע י"י להם "ויצר להם מאוד. ואידך באמנון (שמואל ב' יג ב) ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחותו. ומסרו סימן "יעקב "אישתבע "לאמנון. נרמז באלו הג' "ויצר, אלו הג' עבירות שאמרו חז"ל (סנהדרין ע"ד ע"א) יהרג ואל יעבור, ואסור לשמוע לשום אדם כמו שאסור לשמוע אל היצר בכל העבירות, בהיות אם אדם אחד יורד לחייו בכדי שיעבור על אחד מג' עבירות, הא המסית מתכוון להנאתו הוה כמו היצר, מה שאין כן באינך עבירות כשהגוי מתכוין להנאתו, לא מיקרי "יצר ויעבור ואל יהרג. והנה בכאן נאמר ויצר אצל שפיכות דמים פן יבא והכני וכו' (בראשית לב יב), בשופטים נאמר ויצר אצל עבודה זרה שעבדו, באמנון אצל עריות, והסימן שנמסר "יעקב "אשתבע "לאמנון, הוא על פי מאמרם ז"ל (ב"ר פ"ע ד') אצל "וידר "יעקב "נדר וכו' ושמרני בדרך וכו' (בראשית כח כ), דרשו בו ושמרני מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, בתיבות הללו נרמזו כל הג' יעקב אשתבע לאמנון, היינו יעקב נשבע בעת נדרו שיהיה בעל "אמונה, ולא יבא ח"ו לידי עבודה זרה, וכן יעקב אשתבע "לאמנון שלא יבא לידי עריות ושפיכות דמים כמו שאירע לאמנון, ונפקא מינה להורות אם היצר מסיתו ח"ו, ישבע לו כדאשכחן בבועז (ויק"ר פכ"ג י"א):